דאוד נ' אלמגמועה אלאהלייה חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בפני בקשה לדחיית התביעה על הסף בשל העדר המצאה כדין.

1.המשיב הגיש תביעה כספית כנגד המבקשת. כתב התביעה הומצא לידי המבקשת בדואר רשום למשרדיה הראשיים ברמאללה.

2.ביום 16.5.13 ניתן כנגד פסק דין בהעדר הגנה כנגד המבקשת. באותו היום הוגשה הבקשה שבפני.

3.המבקשת טוענת כי הינה חברת ביטוח אשר מענה בשטח הרשות הפלסטינית והיא פועלת ומנהלת את עסקיה שם ואין לה סניף בתחומי מדינת ישראל. לטענת המבקשת, היה על המשיב להמציא את כתב התביעה לידיה בדרך הקבועה בסעיף 3 לצו שעת חירום (יהודה שומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) (שטחי המועצה הפלסטינית – עזרה ושיפוט בעניינים אזרחיים), תשנ"ט -1999 (להלן: "הצו"), אשר מסדיר את אופן המצאת כתבי בי-דין בשטחי הרשות הפלסטינית. המשיב לא פעל בהתאם להוראת הצו והמציא את כתב התביעה למשרדיה של המבקשת ברמאללה. לשיטת המבקשת, ההסדר הקבוע בצו הוא קונקלוסיבי ועל כן מסירת כתב התביעה באופן שבוצע על ידי המשיב, מבלי שצורף אליו תרגום מאושר על ידי עו"ד לשפה הערבית, אינו מקיים את תנאי הצו. לחילופין, דורשת המבקשת לחייב את המשיב להמציא את כתב התביעה לידיה כדין.

4.המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, ניתן כנגד המבקשת פסק דין בהעדר הגנה ועל כן היה על המבקשת להגיש בקשה לביטול פסק הדין. התובע טוען כי המצאת כתב התביעה נעשתה במעמד נציגי המבקשת וסוכם בין הצדדים לקיים ישיבה במהלכה ינסו להגיע לפתרון המחלוקת ואכן ישיבה כזו התקיימה. במעמד אותה ישיבה לא העלתה המבקשת טענה כלשהי באשר לתוקף ההמצאה. משלא הגיעו הצדדים לפתרון והמבקשת לא הגישה כתב הגנה, התבקש פסק דין בהעדר הגנה. מיד עם מתן פסק הדין פנה ב"כ המבקשת על מנת לקבל את הסכמתו של התובע לביטול פסק הדין. מהאמור לעיל עולה, כי המבקשת ידעה על כתב התביעה ועל פסק הדין אך בחרה להגיש בקשה מיתממת כאילו לא ידעה על קיומו.

5.בתשובה טוענת המבקשת כי מאישור המסירה שצורף לבקשה למתן פסק דין לא ברור למי נמסר כתב התביעה ועל אין המדובר בהמצאה כדין.

6.סעיף 3 לצו קובע כי :

"(א) מסמך שמבקשים להמציאו למי שנמצא בשטחי הרשות הפלסטינית יימסר לממונה, וזה יפעל להמצאתו בשטחי המועצה הפלסטינית; המצאה כאמור תיעשה על-ידי העברתו לנציג מוסמך מטעם המועצה הפלסטינית.

(ב) צד המבקש להמציא מסמך כאמור, יצרף לו תרגום לערבית, מאושר על ידי עורך דין ישראלי

(ג) על המצאת מסמך לפי סעיף זה לא יחולו הוראות סימן ה' בפרק ל"ב לתקנות סדר הדין, תקנות סדר הדין (המצאת מסמכים לשטחים המוחזקים), התשל"-1969, או תקנות בית הדין לעבודה (המצאת מסמך בשטחים המוחזקים), התש"ל-1969."

"ממונה" הוגדר בסעיף 1 לצו כ"מי שמונה לממונה על העזרה המשפטית לפי תקנה 9(א) לתקנות".

7.בעניין זה נפסק כי:

"תכלית ההמצאה של כתב התביעה לנתבע המתגורר בתחומי הרשות הפלסטינית מחוץ לתחומי השיפוט של מדינת ישראל אינה אך להביא לידיעתו את דבר קיום התביעה אלא גם להקנות לבית המשפט את הסמכות לדון בה (ר' ת.א. 15101-07-10 (מחוזי ירושלים) עזבון המנוח ודאד ג'ראר ואח' נ. "אלתקאפל" חברה פלסטינית לביטוח בע"מ ואח' [פורסם בנבו] ; ת"א (מחוזי חי') 452/00 מח'ול נ. הבנק הערבי – סניף רמאללה [פורסם בנבו])" (ע"ר (י-ם) 24159-12-10 פלשתיו חברה לביטוח בע"מ נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו) (להלן: "עניין פלשתין").

עוד נפסק ב"עניין פלשתין" כי כיוון שמדובר בהמצאה שתכליתה הקניית סמכות לבתי המשפט בישראל לא די בכך שהנתבע יודע אודות התביעה שהוגשה נגדו כבענייננו. במקרים בהם הכירו בתי המשפט בסמכותם לדון בתביעה כנגד נתבע המתגורר בשטחי הרשות על אף שלא הומצאה לו התביעה בהתאם להוראות הצו, ניתן היה לראות בהתנהגות הנתבע משום הסכמה להקניית הסמכות של בתי המשפט בישראל לדון בעניינו (ר' למשל ברע (מחוזי י-ם) 3384/07 הלאומית חברה לביטוח נ. עדלי חמדאן [פורסם בנבו]; בש"א (י-ם) 1421/01 אלדמיסי סלים עבד אלחמיד נ. אברהים מוסא פרעון) [פורסם בנבו].

8.בענייננו לא הוכח כי יש לראות בהתנהגות המבקשת משום הסכמה לסמכות בית המשפט בישראל והעובדה כי ניהלה מו"מ עם המשיב אין בה להעיד על הסכמה לסמכות בית המשפט בישראל לדון בעניינה.

9.מכאן שאני קובעת כי לא בוצעה המצאה כדין לידי המבקשת והגם שניתן פסק דין נגדה, הרי שיש להורות על ביטולו מחובת הצדק, בהעדר המצאה כדין.

10.לפיכך, אני קובעת כי המשיב ימציא לידי המבקשת את כתב התביעה בהתאם להוראות סעיף 3 לצו, וזאת בתוך 45 יום.

ניתנה היום, כ"ד תמוז תשע"ג, 02 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: